הגורמים שהשפיעו על גורל היהודים
כפי שניתן להבין מספר היהודים בארצות האיסלם הצטמצם מכ 1 מיליון לפחות מ 200 אלף יהודים בלבד. מהם הגורמים למציאות הזו?
כניסת מעצמות המערב למזרח התיכון ולארצות האיסלם החלה במחצית המאה ה-19, הובילה לתחילתם של תהלכי שינוי ומודרניזציה שהתקבלו בברכה על ידי היהודים. היהודים זיהו את המערב כשינוי חיובי ואימצו אותו בשמחה. כתוצאה מכך יהודי מדינות אלו קשרו את עצמם עם הקידמה ועם התמערבות ובמקביל התרחקו מאוכלוסיית הרוב המוסלמית עד כדי ניתוק. בהמשך דור עד שני דורות הצליחו היהודים להשתלב היטב בתרבות המערבית, הם עברו לגור בקירבת מרכזי השלטון, כדי לזכות בפירות הקידמה, חינוך, תרבות מעמד משפטי, הגנה, בריאות ועוד. תהליכים אלו איפשרו את השינוי במרבית תחומי החיים של היהודים. המודרניזציה וההתמערבות הביאה איתה גם תופעות חדשות שלא היו בארצות האיסלם, למשל הביאו את האנטישמיות. המדינות שנשלטו על ידי צרפת מאופיינות בכך שמתיישבים אירופים היגרו לקולוניות ושם השתלטו על משאבים מקומיים רבים, כמו: קרקע, ומשרות ציבוריות. למעשה היהודים והמתיישבים האירופיים נאבקו על אותן מטרות. המאבק הזה הוביל לסכסוך שהתבטא בייבוא האנטישמיות מאירופה לארצות האיסלם. תהליך זה, שהמתיישבים ראו ביהודים גורם מפריע, ומנגד אוכלוסיית הרוב המוסלמית האשימה את היהודים בתמיכה במשטר הקולוניאלי, ניתק למעשה את היהודים מהמתיישבים היהודים וגם מאוכלוסיית הרוב המוסלמית.
דה-קולוניזציה
המאבק לשחרור מהשליטה הקולוניאלית, לאחר מלחמת העולם השנייה פגע גם ביהודים, כמי שתמכו בשלטון הזר המערבי. הצלחת הדה-קלוניזציה גרמה גם ליהודים לעזוב את ארצות האיסלם, שכן ההזדהות עם המערב לא איפשרה, למעשה, קיום יהודי. עם יציאת מדיניות אירופה מהקולוניות, יצאו גם היהודים.
הפעילות הציונית
התנועה הציונית, במיוחד אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה הבינה שיהודי ארצות האיסלם הם הקהילות היהודיות שנפגעו פחות והעמיקו את הפעילות הציונית. ככל שהפעילות הציונית בארצות האיסלם גברה, כך התחזקה המודעות הלאומית היהודית ואיתה השאיפה לעלות לארץ ישראל ובהמשך למדינת ישראל.
הקמת מדינת ישראל
אחד הגורמים המשמעותיים שהשפיעו על גורל יהודי ארצות האיסלם היה הקמת מדינת ישראל ופרוץ מלחמת העצמאות בין ישראל לבין מדינות ערב. ההזדהות העמוקה של מדינות ערב עם ערביי ארץ ישראל הובילה למתח ופגיעה ביהודים עד לנתק תרבותי וחברתי. ככל שמדינת ישראל הצליחה לנצח במלחמותיה כך השנאה כלפי היהודים גברה. היחס ליהודי ארצות האיסלם היה שונה בהתאם למלחמה הישירה של המדינות, כך במדינות שנלחמו ישירות בישראל כמו, מצרים, ירדן, סוריה, לבנון ועיראק. בחלק ממדינות אלו השלטון אסר, פגע ומנע תנועה חופשית של יהודים. לעומת זאת במדינות שלא נלחמו ישירות בישראל מצב היהודים היה טוב יחסית, בדרך כלל ההגבלות והפגיעה היו מצומצמות.
'חיסול הגלויות'
עם הקמת מדינת ישראל יצאו קהילות יהודיות רבות את ארצות האיסלם ועברו לישראל. מדינת ישראל ראתה את הסכנה בהמשך קיום היהודים בארצות האיסלם ונקטה מדיניות של "חיסול גלויות". בהתאם למדיניות זו העבירה מדינת ישראל קהילות שלימות לישראל, כך היה ב"עליית מרבד הקסמים" של יהודי תימן, בעליית "עזרא ונחמיה", של יהודי עיראק ובעליית "מבצע יכין" של יהודי מרוקו.
גורמים אלו של דה-קולוניזציה, פעילות ציונית, הקמת מדינת ישראל ומדיניות חיסול הגלויות הביאו לכך שגורל היהודים בארצות האיסלם השתנה מאוד ובמשך כשני עשורים רובה המוחלט של יהדות ארצות האיסלם עזב למדינות אירופה, אבל בעיקר למדינת ישראל.