מאתיים שנה לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי היוונים, היהודים התנגדו להשתלב בתרבות ההלניסטית. העימות הגיע לשיא בימי הממלכה הסלבקית במחצית הראשונה של המאה השניה לפסה"נ. תקופתו של אנטיוכוס הרביעי, הייתה הגרועה ביותר ביחסי יהודים יוונים. בתקופתו הוטלו גזירות קשות על היהודים, על דתם ועל תרבותם. גזירות אלו הובילו לעימות אלים וקשה שבסופו של דבר פרץ מרד יהודי כנגד השלטון הסלבקי, המוכר כמרד החשמונאים. המרד התחיל בעיר היהודית מודיעין, מקום בו חיו החשמונאים בהנהגתו של מתתיהו. הפעולה האלימה של הצבא היווני לכפיית התרבות ההלניסטית, הובילה לתחילתו של המרד. היהודים הרגישו שהיוונים מבקשים להשמיד את היהדות, ולכן, השיבו באלימות ובמרד. בסופו של המרד, מצליחים החשמונאים להקים מדינה יהודית חשמונאית עצמאית.
העימות בין שתי התרבויות, היהודית וההליניסטית, היו עניין של זמן, שכן השוני בינהן הוא מהותי ואינו ניתן לגישור.