בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה

חורבן בית המקדש הכניס את העם היהודי ליאוש עמוק. המחשבה שהגיע הקץ על העם היהודי הייתה מאוד מוחשית. חורבן המרכז הדתי בירושלים אחרי מאבק ממושך במעצמה הרומית הותיר את העם היהודי ביהודה ובתפוצות לפני הסתלקות מהעולם. עם זאת דווקא, ברגעי המשבר הקשה קמו מנהיגים שהפיחו רוח חדשה בקרב העם היהודי והצליחו לעודד ולטפח את רוח ההישרדות. התקופה שלאחר חורבן בית המקדש צריכה להימדד ביכולת המופלאה של העם היהודי למצוא ברגעי היאוש האדיר את הכוחות לקום, להתנער ולהתחיל לבנות את העם המתחלה.ה קורה לעם היהודי אחרי ההבנה שבית המקדש נחרב, שהרומאים חיסלו את המרד ?

איך מתמודדים עם המציאות החדשה, כל כך שונה מכל מציאות שהכירו לפני כן ? איך מעכלים את הפגיעה האנושה בעם היהודי ? מה הלאה ? מה עושים מכאן והלאה ?

• יאוש
• משבר
• הרס
• תבוסה
• כיבוש
• חורבן בית המקדש

בית המקדש נהרס, נעלם, ואיתו נעלם כל מה שהיה מוכר עד אז. בית המקדש ריכז סביבו את כל הפעילות של העם היהודי: חיי הדת, חיי הכלכלה, חיי ההנהגה, החיים החברתיים. המקדש היה למעשה הכל, הקשר של העם לאל, למנהיגיו ולעם עצמו.

 

איך מסבירים את המציאות הזו ? האם העם היהודי יעלם, האם המשמעות היא שכוחות הרשע (הרומאים) ישלטו מעתה, האם זו כוונתו של האל, האם האל נוטש את עמו. מי ינהיג את העם עכשיו? מה עם כל היהודים שנשבו, שהוגלו, שנמכרו לעבדות, היכן המנהיגים ?

למציאות הזו, ולהבנה הזו עלולות להיות השלכות חמורות: רבים עלולים לעזוב ולהצטרף לנצרות, לחיות בחיי אבלות להתאבל על הסתלקות המקדש והאל. האם זה הסוף לעם היהודי?

 

כדי לענות על השאלה: מה עושים עכשיו ? צריך מנהיגות אמיתית.

תפקידה של מנהיגות בזמנים הקשים – זמן של משבר, הוא, למצוא הסברים למציאות החדשה והקשה, לעודד, לחבר את העם, לצמצם את מוקדי הפילוג, להתגבר, להסביר לעם מה עושים ולקרוא לו לפעול, להתחזק, לשקם, להשתקם וליצור מציאות חדשה. להמשיך את הקיום הלאומי של העם היהודי, למרות נקודת השפל שהגיע עם חורבן המרכז הדתי החשוב ביותר.

 

 אחרי ההכרה וההבנה של תוצאות המרד, צריך להתעשט,  להתנער, לקום, ליצור ולעצב את המציאות החדשה.

הקמת מרכז יהודי חדש: יבנה

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז)

הוא היה הראשון שהבין את גודל האסון ונרתם להנהיג את העם, להקים מרכז יהודי חדש ביבנה. עד אז כפר קטן ובלתי חשוב הרחק ממוקדי הכוח והשלטון. ריב"ז עיצב מחדש את היהדות. התפיסה שהנחתה אותו היא, להאחז בחיים, לא לוותר, זו המציאות וצריך לשנות ולהשתנות כדי שהעם היהודי ישרוד. הדרך החדשה, כיצד להמשיך להתקיים בעידן ללא בית מקדש, ללא המרכז הפולחני שביטא את כל חייו של העם היהודי. איך להמשיך לקיים את היהדות גם ללא בית המקדש.

 מה עושה ריב"ז? 

לפני שרבן יוחנן בן זכאי מתחיל לשקם וליצור, הוא עובר בקהילות ההרוסות של היהודים, בכפרים ובערים ופשוט מדבר עם העם, מנחם, מנסה לאחד ולגבש, מצמצם את הפילוג בעם את הפלגים והזרמים שהובילו לחורבן, הוא קובע הלכות שיהיו אחידות ומקובלות על כל העם, הוא מגבש סביבו חבורה של מנהיגים.
הפעולה המרכזית של ריב"ז הייתה גיבוש והחלפת דרך הפולחן עצמו התאמה למציאות ללא מקדש.

החידוש הוא שבמקום עליה לרגל, הקרבת קורבנות הפעילות הדתית תתמקד בתפילה, בעשיית חסדים ובתרומות. המרכז החדש הוא בית הכנסת, בו מתקיימת הפעילות הדתית.

כל אדם יכול להגיע לבית הכנסת ללמוד ולהתפלל, ללא תיווך של כהנים.

 

בנוסף להקמת המוסד הדתי המרכזי, בית כנסת, ריב"ז מקים את:

• נשיאות בית הדין הגדול
• קובע את זמני התפילה
• קובע את הדרך לקביעת ראשי חודשים, חגים ושבתות
• מתקין לוח שנה עברי
• פועל לשיקום חיי הכלכלה על ידי גאולת קרקע, חיזוק והקמת ישובים, משקם את החקלאות.

 

מתנגדים, היו מתנגדים רבים, אבל העם בחר להתעודד ולתמוך בריב"ז…

 

לאחר ריב"ז מגיע תלמידו וממשיך דרכו רבן גמליאל, הוא ממשיך לנדוד ולעבור בין ישובי היהודים מחזק את רוח שארית העם היהודי, מתקן תקנות ומעודד את העם לקיים את המצוות וההלכות שריב"ז קבע.

רבן גמליאל מקים את המרכז ביבנה, מעביר את ההנהגה ואת נשיאות בית הדין הגדול, אוכף את סמכות בית הדין, קובע הלכות ומצוות אחידות לכל העם.

רבן גמליאל מקבל את סמכותו גם מקרב העם היהודי התומך בו וגם מקרב השלטון הרומי הרואה בו מנהיג מקומי מוסמך ( סוג מסוים של שליט מקומי – עקיף ).

 

 הפעולות המרכזיות של רבן גמליאל :

• מקים הנהגה אחת אחידה ומקובלת
• מקים מערכת מנהלתית
• יוצר קשר עם יהודי התפוצות, שולח שליחים לתפוצות היהודים לתמוך ולעודד אותם לשמור על הקיום היהודי במציאות החדשה.
• יוצר את השו"ת ( שאלות המגיעות מקהילות היהודים ותשובות מיבנה לקהילות)
• מייסד את התפילה כתחליף להקרבת הקורבנות.
• קובע תקנות וחגים: פסח, יום הכיפורים.
• המרכז ביבנה הופך להיות מרכז חשוב ליהודי ארץ ישראל וליהודי התפוצות.

החשיבות של המרכז ביבנה באה לידי ביטוי בסמכות, בריכוזיות, באיחוד ובהיותו מרכז חדש. מרכז המעצב ושומר על המשך קיומו של העם היהודי, של התרבות היהודית. יבנה היא מרכז חשוב שבו ישבה ההנהגה הבכירה, שעסקה בלימוד ובתפילה והיוותה מודל לשאר העם היהודי בארץ ובתפוצות שהתפילה, התרומה והחסד מחליפים את הפולחן שהיה בבית המקדש.