ניסיון של אלפי תלמידים שעברו - ללמוד מהצלחות
אירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה

אירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה

השינויים שעיצבו את אירופה והמזרח התיכון אחרי מלחמת העולם הראשונה

בעקבות מלחמת העולם הראשונה חלו שינויים מדיניים במדינות אירופה בשני תחומים, שינוי משטרים ושינויי גבולות.

שינויים מדיניים

1.    הקמת מדינות חדשות, בצפון אירופה- פינלנד, ליטא, לטביה ואסטוניה.

           במרכז מזרח אירופה- אוסטריה, הונגריה, צ'כוסלובקיה ופולין.

           בדרום אירופה- אלבניה.

2.    התפרקות אימפריות, האימפריה העותומאנית, האימפריה הרוסית והאוסטרו הונגרית התפרקו.

3.     שיטת המנדטים, בועידת השלום בפריס ב-1919 הושגה הסכמה בדבר הפיכת השטחים הלא תורכיים של האימפריה העות'מאנית ומושבות גרמניה למנדטים. בריטניה וצרפת לא רצו לוותר על הגברת השפעתן בשטחים של גרמניה והאימפריה העות'מאנית, על כן הוסכם על משטר המנדטים כמעין פשרה בין המגמות של בריטניה וצרפת לאלה של ארצות הברית, שהתנגדה להעברת המושבות לריבונות המדינות המנצחות. (פשרה בין השתלטות על שטחים לבין עיקרון ההגדרה העצמית).
השיטה: מנדט – יפוי כוח שניתן מטעם חבר הלאומים למדינה על אזור וחובה לדאוג לטובת תושביהם, לרווחתם, לחינוכם והכשרתם כדי שיוכלו ברבות הימים לעמוד ברשות עצמם. כלומר להכין אזורים אלה לעצמאות.

שטחי המנדט חולקו לשלושה סוגים בהתאם לדרגת ההתפתחות של תושביהם וקירבתם למרכזי התרבות הגדולים בעולם:

דגם A – מנדטים על שטחי האימפריה העות'מאנית לשעבר, שנזקקו רק לסיוע זמני מצד ממשלת המנדט, עד אשר יהיו מסוגלים להגיע לעצמאות.

דגם B – מנדטים על השטחים הגרמניים באפריקה שאוכלוסייתם לא היו מסוגלים להגיע לשלטון עצמי בזמן הקרוב.

דגם C – מנדטים על שטחים באפריקה ובמזרח הרחוק שאוכלוסייתם לא נמצאו ראויים לעצמאות ועל כן ניתנה למעצמה המנדטורית הרשות לנהל את המנדט כחלק מהטריטוריה שלה.

4.   העקרונות של וילסון,  הכילו נושאים שונים שהיו אמורים להבטיח את השלום באירופה ובניהם ניתן למצוא את הדברים הבאים:

– האטת מרוץ החימוש

–  הקמת משטרים דמוקרטיים

– התפתות אוטונומית לפולין תוך מתן גישה לים (מדינה עצמאית)

-הקמת גוף בינלאומי "חבר הלאומים" שישמור על השלום והביטחון

– חופש שייט בימים בתקופת שלום וימי מלחמה.

 חוזה ורסאי | ההסדר שנכפה על גרמניה

ב1919 בצרפת נפגשים נשיאי וראשי ממשלות צרפת, בריטניה, איטליה וארצות הברית במטרה לגבש את חוזה ורסאי ובמהלך הדיונים הבינו כי התקווה שהחוזה ישען על "14 הנקודות" היא לא מציאותית כי היו ניגודי אינטרסים אך למרות זאת החוזה וההסכמים נחתמו תוך כדי התחשבות בשני הצדדים ובין ההסכמים:

הסדרים טריטוריאליים

  • גרמניה תעביר שטחים להקמתה של פולין החדשה ותכיר בה כמדינה עצמאית, מהלך זה יכלול בתוכו גם גישה של פולין לים ע"י פרוזדור דנציג.
  • איזור חבל הסאר- גודלו כ700 קמ"ר, הוא גובל בצרפת והוא עשיר במחצבים, אוצרות טבע ומכרות פחם. הוחלט שהוא יועבר לשליטת חבר הלאומים לפרק זמן של 15 שנה כאשר במהלכו תפוקת הפחם שבו תועבר לצרפת ובסיום התקופה ייערך בו משאל עם שבו יוחלט לאיזו משתי המדינות הוא יוחזר בסופו של דבר, גרמניה או צרפת.
  • הוחלט כי אלזס ולורן יוחזרו לצרפת.
  • חבל הריין יוכרז כאזור מפורז שלא יוצבו בו יחידות צבא גרמני או צרפתי.

הגבלות צבאיות

  • הוחלט על פירוק המטה הצבאי וגרמניה התחייבה לא להקימו מחדש.
  • נאסר על גיוס החובה (אין יותר שירות צבאי חובה).
  • צמצום ייצור הנשק, התחמושת ושאר אמצעי המלחמה- הצי הגרמני צומצם ונאסר ייצור צוללות, מטוסים וטנקים. כמו כן נאסר על ייבוא וייצוא של אמצעי לחימה.
  • הצבא הגרמני הוגבל ל100 אלף חיילים לשירות קבע של 12 שנים.

תנאי הפיצויים

גרמניה נמצאה האשמה בפרוץ המלחמה ולכן תשלם פיצויים בגין נזקי מלחמה. סכום הפיצויים נקבע ע"י ועדת הפיצויים אשר קבעה שעד ל1921 גרמניה תאלץ לשלם 5 מיליארד דולר.

הגבלות מדיניות

  • גרמניה התחייבה להכיר בעצמאותה של אוסטריה ולא לספח אותה אליה.
  • נאסר על שהיית מיעוטים של גרמנים במדינות חדשות כמו פולין כדי למנועה מהם בהמשך לתבוע אוטונומיה (ניהול עצמי)
  • הקמת משטר דמוקרטי בגרמניה וסילוק הקייזר מהשלטון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *